צרו קשר

הבלוג

סביבה

3 שנות ניטור: מי מזהם את אגן איילון?

המאבק על הפסקת זיהום מי הים, לצד טענות שהופנו כלפי עיריית תל אביב ואיגודן, הוביל אותנו לפרויקט סביבתי חשוב ורחב היקף בו מיפינו, דגמנו ואיתרנו את המזהמים העיקריים של הנחלים והים באגן הירקון-איילון, מוכנים לצלול פנימה?

מי מזהם את הים שלי? שאלה טובה וחשובה.
כולנו רוצים להיכנס לים נקי, ליהנות מחופים פתוחים בעונת הקיץ ולטייל בנחלי ישראל ללא חשש מזיהום המסכן את בריאותנו. הבעיה היא שבפועל מקורות רבים מזהמים את הנחלים על בסיס קבוע, ומאחר וכל הנחלים זורמים לים… ובכן, ההמשך ברור.
המזהמים העיקריים הם מרזבים בבתי אב המחוברים באופן לא חוקי למערכות ביוב, מפעלים אשר נגר עילי הזורם מהם מזוהם, מכוני טיהור שפכים הממוקמים מעל כל נחל בישראל, אשר חורגים מתקן הזרמת השפכים המותר להם, וחיבורים צולבים של קווי ביוב עם קווי ניקוז.
הזרמות קבועות של קולחים ושפכים אל הנחלים “מתחזקות” אוכלוסיות מיקרו-אורגניזמים במים, מגיעות אל הים באירועי שטפון והתוצאה – זיהום מי הים.

הטענה העיקרית לזיהום חופי תל אביב-יפו הופנתה אל איגודן, האחראית על הולכת שפכים מכל תאגידי המים של גוש דן לכיוון השפד”ן. הטענה מגיעה מכיוון שבמעמקי הים התיכון, כקילומטר אל תוך הים, נמצא צינור תת מימי המחובר לתחנת שאיבה של איגודן. צינור זה מהווה מוצא חירום להגלשות נגר מהול בשפכים. הצינור הותקן במרחק זה כדי לצמצם למינימום את השפעתו על הזיהום החופי. הגלשות החירום מתרחשות מאחר ותשתית הביוב  נועדה להוליך ספיקות נמוכות משמעותית מספיקות הניקוז. חיבורים צולבים בין המערכות וחיבור מרזבים אל מערכות הביוב גורמים לכך שבכל יום גשם משמעותי, המערכת של איגודן מוצפת בנגר ולא מצליחה לקלוט את כל השפכים, שבלית ברירה מגיעים לים. במטרה לבחון את היקף המזהמים ולהבין מה חלקו של כל מזהם, הוזמנו ביחד עם חברת קנדו, לבצע פרויקט ניטור ייחודי, שמבוצע לראשונה בישראל בהיקף כזה נרחב.

אז מה עשינו?
הנחת העבודה שלנו הייתה כי לא רק מערכות הביוב סובלות מחיבורים צולבים, מערכות הניקוז בכל האגן (והארץ) סובלות ממיהול השפכים במי הגשם, וכך בימי גשמים מערכות הניקוז בכל הערים מזרימות אל הנחלים נגר עילי מהול בשפכים. על מנת לברר מהי ההשפעה של שפך הירקון, של איגודן ושל מערכת הניקוז על חופי תל אביב ועל איכות המים, יצאנו בפרויקט רחב היקף שהתחיל בדצמבר 2020. הקמנו רשת תחנות ניטור ומדידה לאורך אגן איילון וערי המרכז, ובה 30 תחנות הידרומטריות למדידת ספיקה ודיגום איכות מים. עד היום ביצענו ניטור בלמעלה מ- 25 מהלכי גאות.
על בסיס נתוני הפרויקט בוצע מודל ניתוח פיזור מזהמים בים, בחנו את השפעת ניקוזי החורף על חופי תל אביב-יפו, ביצענו ניתוח כניסת מזהמים לנחלי איילון-ירקון ולניקוז תל אביב לצד ניטור מי נחלים, במטרה לאתר מקורות זיהום. הצלחנו לבחון מה היא תרומתה היחסית של כל עיר ועיר באגן איילון בעונת חורף. ביצענו בדיקות איכות מים והצבנו מודל הידראולי לחישוב הספיקות והערכת עומס המזהמים המגיעים לים התיכון דרך המערכת הנחלית ומובילי הניקוז.

מה גילינו במהלך המדידות?
מצאנו שהזרמות קולחים מהמטשי”ם לנחלי איילון ירקון מהוות מעל 20% מעומס הנוטריינטים המגיעים לים התיכון, מול 10% ממוצא הגלשות החירום ברידינג. מצאנו גם שמט”ש רמת השרון לא מקיים הזרמות קבועות של קולחים אל הנחל, אבל באירועי גשם כן מהווה את אחד הגורמים המזהמים המרכזיים באגן.תחנת נחל בית עריף נרשמה כמזהמת ביותר ברמה העונתית בנוטריינטים ומתכות כבדות, וגם ריכוזי הקוליפורמים שנמדדו בה עברו באופן משמעותי את התקנים המותרים.ראינו גם שנחלים שנמצאים במורד אזורי תעשיה, סובלים מריכוזי מתכות כבדות שחורגים גם הם מהתקן והופכים לסכנה בריאותית מתמשכת. כ- 70% מהדגימות שאספנו במהלך 3 עונות גשומות חרגו מתקן ההזרמה לנחלים או לים, בהיבט זיהום קוליפורמי המעיד על זיהום שמקורו בשפכים.

מה אפשר וחשוב לעשות כדי לשפר את איכות מי הים והנחלים?
הפן החיובי הוא שבעזרת מערכות הניטור אנחנו יכולים לאתר חיבורים צולבים של קווי ביוב וניקוז, לדעת היכן מתרחשות דליפות נגר למערכת הביוב, להצביע על הגורמים המזהמים ביותר והמקומות שבהם נדרשת הגברת אכיפה ופיקוח. הידע שאספנו, מספק כלים עבור מקבלי החלטות לפעול לשיפור איכות מי הנחלים, להפחתת הזיהום במי הים ומכאן גם לקידום השמירה על חופי ים פתוחים ואיכותיים לכלל הציבור.

אהבתם?

קבלו את התכנים שלנו ישירות לתיבת המייל

זאת תחילה של ידידות מופלאה (:

ממש בקרוב נתחיל לשלוח לך תכנים, נתראה באינבוקס!

תגובות:

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אני רוצה לראות מה השאר כתבו