תכנון
שיקום יישובי העוטף מצריך שינוי בתפיסה הקיבוצית של שנות החמישים
ממדי ההרס והחורבן ביישובי העוטף מחייבים שיקום ובנייה מחדש, אך הקולות הקוראים להחזרת הישובים למה שהיו טרם המתקפה ב־7 באוקטובר יתגלו כטעות ובכייה לדורות. אסור לשחזר את הקיבוצים והמושבים, אלא לבנות אותם מחדש בתפיסה ובגישה למגורים וחיי קהילה בסטנדרטים חדשים של בנייה, ביטחון ושיתופיות.
במסגרת החשיבה כיצד ייראו יישובי העוטף ביום שאחרי, לא צריך לפסול את האפשרות להקים אותם – או אזורים נרחבים בהם – מאפס, מבלי להיצמד לתפיסה הקיבוצית של שנות הארבעים והחמישים. מקבוצה הומוגנית של צעירים שהפריחו את השממה, הקיבוצים התפתחו לישובים גדולים ומבוססים עם אוכלוסיות שונות בעלות דפוסי דיור מגוונים, ונקודות ההתיישבות שהוקמו במבצע לילי או כגרעיני נח”ל, כבר לא מותאמות לעידן הנוכחי של סביבת המגורים. על אף המאמצים לבנות ולפתח את הקיבוצים עם השנים, התוצאה בסופו של דבר היתה בניית טלאי על טלאי, שלא בהכרח נתנה מענה לצרכי הקהילה המשתנים.
מקבוצה הומוגנית של צעירים שהפריחו את השממה, הקיבוצים התפתחו לישובים גדולים ומבוססים עם אוכלוסיות שונות בעלות דפוסי דיור מגוונים, ונקודות ההתיישבות שהוקמו במבצע לילי או כגרעיני נח”ל, כבר לא מותאמות לעידן הנוכחי של סביבת המגורים.
מדינת ישראל צריכה לצאת לשיקום הקהילות והיישובים בתהליך שיתוף ציבור עם התושבים, תוך שימור ההיסטוריה והקפדה על עוגנים של זיכרון והנצחה. לפתחה של מנהלת תקומה עומדת ההזדמנות לבנות תוכנית אב עם הסתכלות מחדש על המגורים. המטרה כעת היא ישובים מתוכננים בדומה לערד, מודיעין או חריש, אשר בנייתם נעשתה על-פי תכנון מקיף של אזורים, מבנים (מגורים, תעסוקה, חינוך וקהילה), תשתיות ורחובות. התקומה האמיתית תבוא לידי ביטוי ביצירת סביבת מגורים חדישה המשלבת תפיסה סביבתית מתקדמת עם בתים חכמים, בניה בת קיימא ובהתאמה לצרכי משפחות צעירות עם עגלות ילדים ולגיל השלישי.
מוסדות הציבור והקהילה נפגעו מעט באותה שבת שחורה, אם בכלל, ומי שספגו את נזקי ההצתה וההרס היו בתי התושבים. אלה מסוכנים כעת למגורים ודורשים פתרון מהשורש, אשר יתמקד בקבוצות האוכלוסייה השונות, בניצול קרקעות נכון ובאיזון בין הפרטיות לשיתופיות. מגורי המשפחות בקיבוצים שמתאפיינים בצמודי קרקע עם גינות ומרחבים חיצוניים צמודים לבתים, אלה יוכלו להפוך בתכנון החדש למיני-שכונות / קהילות עם חצרות משותפות, מהלך זה יאפשר ניצול מיטבי של המקרקעין ומענה לצרכים הייחודיים. אפשרות נוספת היא בנייני מגורים קומתיים שמעניקים יותר ביטחון מאשר צמודי הקרקע, ובה בעת גם משמרים את הערכים הקיבוציים ומציעים דירות גדולות עם מרפסות גן שמוסיפות לדירות מרחבים ירוקים, עצים וגינות בקומות.
התקומה האמיתית תבוא לידי ביטוי ביצירת סביבת מגורים חדישה המשלבת תפיסה סביבתית מתקדמת עם בתים חכמים, בניה בת קיימא ובהתאמה לצרכי משפחות צעירות עם עגלות ילדים ולגיל השלישי.
ותיקי הקיבוץ ובני הדור השלישי, כבר לא זקוקים לבתים גדולים שנותרו ברשותם, גם לאחר שהילדים עזבו את הקן. דווקא דיור מוגן, בדומה לזה הקיים בעיר, יכול להיטיב עמם ועם המטפלים הסיעודיים המלווים אותם. כך הם יוכלו לחיות בצוותא ולגור בבתים חדשים נגישות שמותאמים לצרכיהם. גם שיכון הצעירים צריך לשנות את פניו, ובמקום מגורי ‘קוביות’ של דירות קטנות בשרשרת, הסטודנטים והרווקים יוכלו ליהנות ממגורים שיתופיים בבניינים בסגנון We Live, כדי להגדיל את השיתופיות בתוך קהילת המגורים שלהם בצורה מסודרת, חווייתית ומהנה.
מוקדם לנבא מה יהיה לאחר המלחמה, אך לפניה לא היו דירות פנויות ביישובי העוטף. על אף מציאות של ‘צבע אדום’ ומתיחות בטחונית, היה ביקוש גדול מאוד למגורים באזור, גם בשל הטבת מס ניכרת, אבל בעיקר בזכות חיי הקהילה. בהנחה שהמצב הביטחוני יעניק ביטחון לתושבים ויאפשר חזרה, לא רק התושבים ישובו, אלא גם ישראלים נוספים שירצו ליהנות מקהילתיות, מציונות ומישובים חדשים , מודרניים ואטרקטיביים. אז יהפוך משאב הקרקע להיות משמעותי, וכדי שהקיבוצים יגדלו ויצמחו חייבות להיות להם עתודות קרקע למגורים. בנייה לגובה, שנחשבת למילת גנאי בקיבוצים, עשויה להפוך לישועה של ישובי העוטף: פתרון שאולי יתקל במחסום פסיכולוגי קיבוצי, אבל מרגע שיעבור את המשוכה – ייתן מענה גם לתחושת הביטחון, גם לחיסכון בקרקע וגם לשיתופיות ולקהילה.
אהבתם?
קבלו את התכנים שלנו ישירות לתיבת המייל
זאת תחילה של ידידות מופלאה (:
ממש בקרוב נתחיל לשלוח לך תכנים, נתראה באינבוקס!